On Movies, Music, Books & Art
אני לא חזקה בקולנוע ישראלי. מעבר לצפיות חוזרות ונשנות בגבעת חלפון אינה עונה ובמבצע סבתא – הידע שלי מסתכם בניים-דרופינג כללי. כדי לתקן את העוולה – החלטנו ללכת לצפות ב"הנוער" של תום שובל, ביחוד לאור הביקורות המהללות של אבנר שביט ואורי קליין. הסרט פותח בסצנה בנאלית – בחור העוקב אחרי תיכוניסטית, מלווה אותה במבטו עד […]
עודהאדון שנפל לים / הרברט קלייד לואיס, 2013, הוצאת זיקית. זהו הספר החמישי שיוצא תחת ידיה של הוצאת זיקית והוא אחד המוצלחים שבהם. "האדון שנפל לים" מספר על מר הנרי פרסטון סטנדיש, איש בורסה מצליח, בן למשפחה מכובדת מניו-יורק סיטי, איש משפחה לתפארת: "הוא עשה את כל הדברים הנכונים, אך בלא התלהבות. כדי לשמור על […]
עודהבטחתי שאצפה. אז צפיתי. את "לפני חצות" אפשר לתמצת ב-20 הדקות האחרונות של הסרט. למען האמת, אם היה מדובר בפרק סיום למיני-סדרה, הוא כנראה היה מעולה. אולם בניגוד לשני החלקים הראשונים שלו – אורכו כמעט שעתיים, ולקח לי כמעט שבוע להגיע לכתוביות החותמות את הסרט. סלין וג'סי, אחרי עשור וכמה קילוגרמים עודפים, יוצאים לחופשה ביוון […]
עודכהכנה לצפיה בחלק האחרון של הטרילוגיה הלינקלייטרית הזו שיצא לאחרונה לאקרנים, החלטתי לצפות בשני החלקים המוקדמים אשר טרם נתפניתי אליהם. ולמה, בעצם? ב"לפני הזריחה" חזיתי לראשונה יושב סגלגל וגלמוד על המדף בוידאון. העטיפה הזכירה לי את הסצינה הבלתי נשכחת, הנשיקה של כל הזמנים, תמצית הרומנטיקה בין הנסיכה נורית (Buttercup) ואבירה בשחור ווסטלי; ובדיוק כמו פרד […]
עודציפיתי וחיכיתי. סיאנפראנס מביים סרט עם יקיר הבלוג, ריאן גוסלינג. אחרי בלו ולנטיין הציפיות גבוהות גבוהות. אבל לצערי – כגודל הפיציות גודל האכבזות. לא מהמשחק של גוסלינג בקאסט הדי-צפוי שלו, גוסלינג משחק את הבחור הקשוח שכן אכפת לו ממש טוב. התאכזבתי מהרדידות, מהרדוקציה. סיאנפראנס בחר לכתוב סרט על אבהוּת. מסתבר שיונקים הם לא מהמצטיינים שבאבות, […]
עודוהוא האור / לאה גולדברג, 2005, הספריה החדשה (הופיע לראשונה בספרית הפועלים בשנת 1946). אני לא חזקה בשירה, עליי להתוודות. בסקירה מהירה של מדף הספרים המצומצם שבדירתי נמצאים ספרי השירה צמודים לקיר, נחבאים. הם כוללים בעיקר ספרי מפתח בשירה העברית שנגנבו מספרית אמא ומעוטרים בהקדשות "למ"כית אורית". בין דפיהם אני גם מוצאת לפעמים איזו מצב"ה. […]
עודהנער האבוד / תומס וולף, תרגם מאנגלית: עודד וולקשטיין, הוצאת זיקית, 2013. יש משהו בזמן. הוא מבלבל, הוא מטעה, הוא אף פעם לא עכשיו כי הנה הוא היה ועבר ואי אפשר לתפוס אותו, קצת כמו הצל של פיטר-פן. הזמן לובש צורות וחוזר כזכרון; יש בין זכרונות וגירה – את שניהם מעלים, מעבדים שנית שלישית ורביעית, […]
עודלעתים רחוקות מאוד אני ממש לא נהנית מסרט. אני אוהבת סרטי מתח, פעולה, קומדיות, דוקו, דרמות מתקתקות (כן כן, גם קיטש) ואפילו סיי-פיי טוב; אולי זה כי בדרך-כלל אני בררנית מאוד בסרטים שבא לי לראות (ואולי כי מראש המטרה של הבלוג הזה היא לצפות בסרטים שכבר הוכיחו עצמם). בכל אופן, אני חייבת להודות ש"אופטימיות זה […]
עודאני אוהבת את מישל וויליאמס, אני חושבת שכבר הבהרתי את הנקודה הזו. לקראת הצפיה שלי בעוד סרט של סיאנפראנס, התסריטאי של בלו ולנטיין, ולאחר תזכורת מעורפלת בארוחת שישי לסרט הזה שראיתי באחד מסופי השבוע הפרוקרסטינטיביים שלי בירושלים – החלטתי לצפות בו שוב. יש הרבה מחקרים במדעי המח על החיבה וההעדפה של האדם למשהו מוכר. העובדה […]
עודהמכנה המשותף ביני לבינך הוא גדול יותר מאשר ההבדל בינינו. זה עקרון שלקח לי זמן מה לתפוס. לשנינו עיניים, לשנינו אזניים, שנינו ישראלים דוברי עברית, סבירות גבוהה ששנינו שייטנו לאורך אותו ערוץ של טרום טרום חובה – טרום חובה – חובה – בית ספר יסודי – בית ספר תיכון – צבא – לימודים, מה שמקנה […]
עוד
Shahar Rodrig 