הסרט הזה יושב ומחכה לי שאצפה בו כבר כמה חודשים טובים. בעצם, מאז שהתחלתי את הפרויקט הבלתי-נגמר הזה שמספק לי בינתיים 99% הנאה (החלק הלא מהנה, למי שתהה, הוא בדיוק אי היכולת להספיק ה-כ-ל ולדחות סופים של סרטים לעוד שבוע או שבועיים). והנה – הגעתי. אחרי שתי התחלות מקוטעות – התיישבתי פעם אחת וצפיתי בו מהתחלה ועד הסוף. And let me tell you – זה היה שווה את זה לגמרי.
ובכן, הסרט נפתח באוירה מד-מנית עוד לפני המד-מניות של מת'יו ויינר. וקשה שלא לשים לב. מצאו את ההבדלים:
אז האנימציה יותר מתוחכמת, אבל אי אפשר להתעלם מהאפקט ה"נופל" ומהמוזיקה המעט-מאיימת הזו. ככה עושים tribute טוב.
הסרט תורגם, למצער, "מזימות בינלאומיות"; אף על פי שהסרט מתרחש כולו בארצות הברית של אמריקה ואף אין ולו סצנה אחת שאינה במרכז הפטריוטיזם האמריקני. רוג'ר ת'ורנהיל (קארי גראנט) הוא עוד חליפה במדיסון אווניו – יש לו מזכירה, אמא יקרה והרבה כסף שהוא נוהג לפזר על מונית מצדו האחד של הרחוב לקצהו המרוחק 100 מטרים. עד שבארוחת עסקים מצערת אחת, הוא מזוהה בטעות כג'ורג' קפלן, אויבו המושבע של המאפיונר לסטר טאונסנד.
ת'ורנהיל מלווה אל מחוץ למסעדה תוך איומי אקדח ומגיע לאחוזתו של טאונסנד, שם עוזריו מנסים לשכרו למוות. ת'ורנהיל מצליח לחמוק מהם ולנהוג תחת השפעה את דרכו אל ידי המשטרה שעוצרת אותו על נהיגה תחת ההשפעה. את השיחה הראשונה מהכלא מבצע ת'ורנהיל לאמו, בן מסור ללא ספק.
ת'ורנהיל מסתבך ביותר ויותר צרות כשהוא מחליט לחפש את ג'ורג' קפלן האמיתי. הוא מנסה למצוא את קפלן בחדר המלון שלו, אולם מוצא את חדרו ריק. הוא מנסה למצוא את טאונסנד במקום עבודתו, האו"ם, אולם מגלה שטאונסנד הוא בכלל לא האיש שניסה להורגו. הוא תופס רכבת על-מנת לברוח מהמשטרה המחפשת אחריו ונופל ברשתה של סוכנת סמויה וכהנה וכהנה הסתעפויות על גבי הסתעפויות מובילות אותו לפסגת הר ראשמור.
למען האמת, האגדה (ו-ויקיפדיה) מספרות כי התסריט בתחילה נקרא "האיש בתוך אפו של לינקולן". ולא בכדי. בעשר הדקות האחרונות של
הסרט, אנו עדים למאבק של האדם במנהיגיו – ת'ורנהיל נאחז בעור שיניו באפם של מנהיגיו על מנת להיוושע מצניחה חופשית אל התהום. נדמה שרבים הדנים בביקורת החריפה שיש לסצנה הזו על תלותו של האדם במדינתו, שוכחים לציין כי ת'ורנהיל לבסוף נושע גם נושע על-ידי נציגיה של המדינה בכבודם ובעצמם.
מעניינת דווקא התהיה בדבר שם הסרט; כל הדמויות בסרט פרט לת'ורנהיל עצמו מתחזות מרצונן. ת'ורנהיל עצמו, על לא עוול בכפו, נאלץ להתחזות למר קפלן הרואה והאינו נראה. ובכן, באחד מראיונותיו היצ'קוק אמר כי שם הסרט הוא פראפראזה על טיבו של הסוכן הכפול – בשושנת הרוחות לא תמצאו צפון לכיוון צפון-מערב (מאחר ושושנת הרוחות מתקדמת עם כיוון השעון).
מעבר לשנינויות ההיצ'קוקיות ולרמיזות רבות המשמעות המתכתבות עם רוח התקופה ועם מיניות משוחררת יותר (נשיקה בעת דהירת רכבת אל תוך פיר) – גם הצילומים והאפקטים מעוררים התפעלות. פעלולים כגון מסוק המתרסק אל תוך משאית וסצנת הטיפוס על הר ראשמור נתנו לסרט זה את כינויו: "סרט ג'יימס בונד הראשון".
מומלץ בחום (וגם בקור).
Shahar Rodrig 