On Movies, Music, Books & Art
Originally posted on Columbus Music Magazine:
זפזופ מנומנם בחדר מלון מגלה לי שאולי האמריקאים מכורים לחדשות עוד יותר מאיתנו. פתאום, בין הערוצים, מופיע מישהו מוכר על המרקע: דייב גרוהל, "Sonic Highways". זה מצחיק, אבל למרות הגלובליזציה אני עדיין מתרגשת כשפתאום משהו כזה מופיע על מסך טלויזיה סתם ככה, כשמזפזפים. כל-כך פרובינציאלי מצידי. "Sonic highways" היא…
Originally posted on Columbus Music Magazine:
אוקיי, גוגל. הופעות אינדי בניו-יורק ניו-יורק ב-5.11. איכשהו מבין מעט (חשדתי!) ההופעות שגוגל החזיר לי, קפץ לי שם אחד: Becca Stevens band. קנה כרטיס אחד. אישור. את בקה סטיבנס שמעתי פעם ראשונה במקום שהפך לתחנת מעבר בשבילי בחורפים התל-אביביים: מרקט. כשהחורף יחזור אלינו לאיזה חפוז – תבקרו ותנסו את…
Originally posted on Columbus Music Magazine:
יש אמנים שהופעות שלהן עולות על הקלטות אולפן. יש כאלה שגורעים מהעיבודים ומהביצוע המוקלט. אלון עדר… ובכן, אלון עדר מופיע בדיוק כמו באלבום וזה מצוין. צלילים שלא היית מאמין שיכולים לקרות מחוץ לכותלי האולפן בוקעים מהגרון שלו בכזו קלות – אלון עדר מנגן לא רק על קסיו אלא גם…
Originally posted on Columbus Music Magazine:
שחר רודריג: אלט-ג'יי (קיצור מקלדת לסימן דלתא) הם תופעה מדהימה, לדעתי. עדות לזה שגם מתוך קקופוניה לכאורה, קו לא אחיד, בלגאן – יכול לצמוח משהו שנדבק והוא המשכי והוא מתגלגל ולא מתפזר. "An Awesome Wave", האלבום הראשון שלהם, הוא לחלוטין אלבום שסחף אותי משמיעה ראשונה, אגב אתגר האלבומים. לפני…
אורך הסרט שעה וחצי. זה פרט שולי לכאורה, פרט שיגרום לך להחליט האם לראות את הסרט לפני השינה או לחכות לזמן בו תהיה יותר עירני כי תירדם באמצע. אבל בסרט הזה, זה דווקא פרט חשוב מאוד. למען האמת, אייון לוק גיבור הסרט מציין אחת לרבע שעה (פלוס מינוס) כמה זמן עוד נשאר לנו עד שנוכל […]
עודאל יפו / איימן סיכסק, 2010, הוצאת ידיעות ספרים הספר הזה הוא ממתק למבקרי הספרות בגלריה של "הארץ"; ספר בעברית שנכתב על-ידי ערבי מסלמי יפואי. והנה, אני מוצאת את עצמי רוצה לגונן עליו מפני כל העמירה הס-ים וגדעון לוי-ים שיקחו אותו למקום הקיצוני הזה של: "איזה נורא זה להיות מדוכא ומושפל וטפו עליכם כל יפי […]
עודקראתי לפני כמה ימים מסגרת קטנה שהופיעה כחלק מכתבה על הסרט החדש והמבריק של לינקלייטר. המסגרת דנה בבחירת השירים המאכזבת, אשר כוללת בין היתר את Yellow של קולדפליי, Somebody that I used to know של גוטייה ואת השיר הנהדר הבא: אני לא כל-כך מבינה את הביקורת הזו. אם לינקלייטר לא היה יודע לבנות סצינות בצורה מבריקה […]
עוד“How happy is the blameless vestal’s lot! The world forgetting, by the world forgot. Eternal sunshine of the spotless mind! Each pray’r accepted, and each wish resign’d” סרטי זכרון ושכחה תמיד נוגעים לי בנקודה רגישה. באיזשהו מובן, כל סרט הוא סרט זכרון ושכחה – אילו סצנות הן תיאור מדויק של המציאות, אילו הן בריחה למחוזות […]
עודלאחרונה אני מזניחה את מושא הערצתי, מרילין מונרו. כבר כמה חודשים שלא צפיתי בסרט בכיכובה (בין אם כשחקנית או כמושא הסרט). בכל אופן, השלמתי חסך רציני וצפיתי ב"Seven year itch" שתורגם למרבה הצער כ:"חטא על סף ביתך". זה מוזר, דווקא הסרט הזה שהוא לחלוטין לא שיא הקריירה של מונרו הוא הסרט שכולם זוכרים לה: בקצרה, […]
עודהתאבדות, יחסי מרות, אונס, כלא, עוד פעם כלא, שחרור. לכאורה, נשמע כמו סרט כבד של פמיניסטיות שמדכאות אותי. בפועל – כנראה שישתבץ איפשהו בין "סבתא חיה מתה" ל"בולה בולה איפה את". "אפס ביחסי אנוש" הוא סרטה של טליה לביא, סטודנטית סם שפיגל, שזהו לה הסרט הראשון באורך מלא. הסרט הוא מעין הרחבה לסרטון הגמר שלה, […]
עוד
Shahar Rodrig 