Top 100 IMDB

North by Northwest (1959)

הסרט הזה יושב ומחכה לי שאצפה בו כבר כמה חודשים טובים. בעצם, מאז שהתחלתי את הפרויקט הבלתי-נגמר הזה שמספק לי בינתיים 99% הנאה (החלק הלא מהנה, למי שתהה, הוא בדיוק אי היכולת להספיק ה-כ-ל ולדחות סופים של סרטים לעוד שבוע או שבועיים). והנה – הגעתי. אחרי שתי התחלות מקוטעות – התיישבתי פעם אחת וצפיתי בו […]

עוד

The Bridge on the River Kwai (1957)

המכנה המשותף ביני לבינך הוא גדול יותר מאשר ההבדל בינינו. זה עקרון שלקח לי זמן מה לתפוס. לשנינו עיניים, לשנינו אזניים, שנינו ישראלים דוברי עברית, סבירות גבוהה ששנינו שייטנו לאורך אותו ערוץ של טרום טרום חובה – טרום חובה – חובה – בית ספר יסודי – בית ספר תיכון – צבא – לימודים, מה שמקנה […]

עוד

Sunset Blvd. (1950)

בשנת 1950 יצאו לאקרנים שני סרטים הדנים באבק כוכבים אשר פס מן העולם ונמוג לכדי אבק. 63 שנים לאחר מכן, צפיתי בשניהם. על האחד, "הכל אודות איב", כבר כתבתי. התרשמתי ממנו עמוקות, בלי לדעת שבהוליווד של אותה שנה קם לו מתחרה לא פחות ראוי. יש הרבה מן המשותף לשני הסרטים, מעבר לתמה המרכזית בה הם […]

עוד

Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb (1964)

הדוקטור לאהבה מוזרה מופיע לראשונה רק בדקה ה-50 לערך (אם כי השחקן שמגלם אותו, פיטר סלרס, מופיע בדמותם של הנשיא מאפלי והקפטן מנדרייק כבר בדקות הראשונות). נראה כי הדוקטור עצמו לוקה בסינדרום נגלקט חמור – ידו הימנית, העטויה כפפת עור, הינה כבעלת רצון משל עצמה. היא מצדיעה במועל יד לנשיא ארצות הברית, מרקין מאפלי, למרבה […]

עוד

All About Eve (1950)

עוד לא ראיתי סרט שעמד כל כך בבהירות על החשיבות של אמנות ה-story-telling. הסרט פותח בסצנת הענקת פרס התיאטרון על שם שרה סידונס לשחקנית איב הרינגטון. זהו הפרס החשוב ביותר שמעניקה האגודה, והאירוע אכן עמוס בכל הבוהמה הניו-יורק,ניו-יורקית. בין היושבים באולם – המספר אדיסון דוויט. דוויט הינו מבקר תיאטרון, ומתוקף מקצועו הוא גם המסקר של […]

עוד

The Good, the Bad & the Ugly (1966)

הטוב, הרע והמכוער הוא סרט באורך 3 שעות; אלו 3 שעות של נופי האפאצ'י-קניון, סיגרים, אלכוהול וגברים שלא התקלחו זה ימים מספר, מאובקים מחולות המדבר ומאבק השריפה, אבל עדיין – 3 שעות. כשם שהראינוע התפתח לקולנוע (ומשם הדרך לחוויה מולטי-סנסורית, על-קולית, 3D-ית כבר נעשתה קצרה), הופתעתי לגלות שגם אורך הסרטים עבר אבולוציה קטנה משל עצמו. […]

עוד

Cinema Paradiso (1988)

אני מצטערת. אני לא שותפה להתרגשות הכללית סביב הסרט הזה. כמעט חודשיים לקח לי לצלוח אותו עד הסוף, ובכל פעם שרציתי לכתוב עליו – מהר מהר לפני שאשכח על מה הסרט – פשוט נסובתי על עקביי ותהיתי מה הטעם לכתוב על משהו שמבחינתי היה לוקה בחסר. במרכז הסרט עומדים: ילד-נער-גבר, כפר-עיירה-עיר ומקרן-סרט-בית קולנוע. הסרט מתפתח […]

עוד