On Movies, Music, Books & Art
הסרט הזה יושב ומחכה לי שאצפה בו כבר כמה חודשים טובים. בעצם, מאז שהתחלתי את הפרויקט הבלתי-נגמר הזה שמספק לי בינתיים 99% הנאה (החלק הלא מהנה, למי שתהה, הוא בדיוק אי היכולת להספיק ה-כ-ל ולדחות סופים של סרטים לעוד שבוע או שבועיים). והנה – הגעתי. אחרי שתי התחלות מקוטעות – התיישבתי פעם אחת וצפיתי בו […]
עודהמכנה המשותף ביני לבינך הוא גדול יותר מאשר ההבדל בינינו. זה עקרון שלקח לי זמן מה לתפוס. לשנינו עיניים, לשנינו אזניים, שנינו ישראלים דוברי עברית, סבירות גבוהה ששנינו שייטנו לאורך אותו ערוץ של טרום טרום חובה – טרום חובה – חובה – בית ספר יסודי – בית ספר תיכון – צבא – לימודים, מה שמקנה […]
עודבשנת 1950 יצאו לאקרנים שני סרטים הדנים באבק כוכבים אשר פס מן העולם ונמוג לכדי אבק. 63 שנים לאחר מכן, צפיתי בשניהם. על האחד, "הכל אודות איב", כבר כתבתי. התרשמתי ממנו עמוקות, בלי לדעת שבהוליווד של אותה שנה קם לו מתחרה לא פחות ראוי. יש הרבה מן המשותף לשני הסרטים, מעבר לתמה המרכזית בה הם […]
עודהדוקטור לאהבה מוזרה מופיע לראשונה רק בדקה ה-50 לערך (אם כי השחקן שמגלם אותו, פיטר סלרס, מופיע בדמותם של הנשיא מאפלי והקפטן מנדרייק כבר בדקות הראשונות). נראה כי הדוקטור עצמו לוקה בסינדרום נגלקט חמור – ידו הימנית, העטויה כפפת עור, הינה כבעלת רצון משל עצמה. היא מצדיעה במועל יד לנשיא ארצות הברית, מרקין מאפלי, למרבה […]
עודעוד לא ראיתי סרט שעמד כל כך בבהירות על החשיבות של אמנות ה-story-telling. הסרט פותח בסצנת הענקת פרס התיאטרון על שם שרה סידונס לשחקנית איב הרינגטון. זהו הפרס החשוב ביותר שמעניקה האגודה, והאירוע אכן עמוס בכל הבוהמה הניו-יורק,ניו-יורקית. בין היושבים באולם – המספר אדיסון דוויט. דוויט הינו מבקר תיאטרון, ומתוקף מקצועו הוא גם המסקר של […]
עודהטוב, הרע והמכוער הוא סרט באורך 3 שעות; אלו 3 שעות של נופי האפאצ'י-קניון, סיגרים, אלכוהול וגברים שלא התקלחו זה ימים מספר, מאובקים מחולות המדבר ומאבק השריפה, אבל עדיין – 3 שעות. כשם שהראינוע התפתח לקולנוע (ומשם הדרך לחוויה מולטי-סנסורית, על-קולית, 3D-ית כבר נעשתה קצרה), הופתעתי לגלות שגם אורך הסרטים עבר אבולוציה קטנה משל עצמו. […]
עודאני מצטערת. אני לא שותפה להתרגשות הכללית סביב הסרט הזה. כמעט חודשיים לקח לי לצלוח אותו עד הסוף, ובכל פעם שרציתי לכתוב עליו – מהר מהר לפני שאשכח על מה הסרט – פשוט נסובתי על עקביי ותהיתי מה הטעם לכתוב על משהו שמבחינתי היה לוקה בחסר. במרכז הסרט עומדים: ילד-נער-גבר, כפר-עיירה-עיר ומקרן-סרט-בית קולנוע. הסרט מתפתח […]
עודהייתה לי מזמן שיחה עם חבר טוב על זה שסרט טוב הוא סרט שמפתיע אותך כל פעם מחדש; במובן הזה – טרנטינו יצר מאסטרפיס. את הסצנה אשר במסגרתה הנץ הסרט הזה בחיי אני זוכרת היטב: ישבנו בבסיס שכוח-אל בלב המדבר, עטופים בשמיכות פליז ומנשנשים וופלים בלגיים כשטיפות תערובת האינסטנט מקשטות את רצפת החדר. זה היה […]
עודאחד היתרונות בעת המודרנית הוא האסוציאטיביוּת. "חמים וטעים" אמנם קיים ברשימת הצפיה שלי שכן הוא מכהן במקום ה-#86 במאיה הפותחת של IMDB; אולם החשיפה ל"שבוע שלי עם מרילין" אשר עוקבת לצפיה ב"וואלס האחרון" ואולי גם יוצרת דיאלוג כלשהו עם "בלו ולנטיין" ובאיזשהו מובן גם טווה קורים המשרטטים את דמותה של ג'ן לינדלי בסדרה שליוותה את […]
עודLately, every movie I watch is reeking of marriage conflicts. I don't know if it's my personal issues which make me prone to notice these things, or Hitchcock really was very opinionated when it comes to the disadvantages of married life. The movie begins with a panoramic display of the set – A man is sitting in his NY […]
עוד
Shahar Rodrig 