On Movies, Music, Books & Art
Originally posted on Columbus Music Magazine:
בסוף I'm With Stupid של איימי מאן נחבא קטע קצר וקטן שמתחיל בריף גיטרה עליז, ומסתיים ברעשי מרקע טלויזיה. לרגע, שר בחור חביב משפט אחד ויחיד: "But you're the idiot who keeps believing in love". הבחור הזה נשמע קצת כמו ג'ון לנון, עליו השלום, אולם אף פעם לא הטרידה…
Originally posted on Columbus Music Magazine:
זה מרגיש קצת לא חדשני לכתוב ביקורת על I can't feel my face או על Often. נכון שתמיד יוצאים סינגלים לקראת אלבום מדובר, אבל במקרה של Beauty Behind the Madess של דה וויקנד (The Weeknd), ההמתנה הייתה ארוכה ורוויית סינגלים שכולם כבר מכירים ומזמזמים. אם נסקור לרגע את רשימת…
Originally posted on Columbus Music Magazine:
ג'ייסון איזבל על ג'ייסון איזבל לא שמעתי עד תחילת 2015. מעולם לא נתקלתי בו או בלהקת Drive-By Truckers בה היה חבר. על דמיאן ג'וראדו שפתח את המופע של איזבל ב-Fox Theater המהמם באוקלנד, קליפורניה, דווקא כן שמעתי וחשבתי לעצמי איזה אבסורד זה שמגיעים להופעה שלך אנשים שלא שמעו עליך…
נח באומבך יוצר סרטים כבר לא מעט שנים (ליתר דיוק מאז 95' עם "Kicking & Screaming"), אבל בשנים האחרונות הוא פורה במיוחד עם שורה של סרטי "הוויה": גרינברג, פרנסס הא, כשנהיה צעירים, והיצירה האחרונה שלו: מיסטרס אמריקה (שעוד לא הגיעה לקולנוע בארץ). למען האמת, נדמה שמאז שנת 2000 באומבך מנסה ללכת בעקבותיו של וודי אלן […]
עודוודי אלן משמר את היכולת לדבר לכל אדם בכל גיל גם בעשור השמיני (עוד מעט התשיעי) לחייו. זה מביא אותי לחשוב על הסבא האהוב שלי ואיך עד גיל 90 כמעט הוא שמר על צלילות וגישה צעירה ורעננה לחיים עד שהאלצהיימר הכניע אותו. זה די מטורף, כשחושבים על זה, כי זה אומר שיש דברים שלא נתונים […]
עודאני חושבת שהסרט האחרון שהעלה בי כזו תמיהה ואז כעס ואז התמרמרות ואז חמלה והבנה שבסופו של דבר מדובר בסרט מעולה כי הוא מעלה קונפליקט אמיתי זה סלסט וג'סי פור אבר. אפילו לא כתבתי עליו מרוב שהוא הכעיס אותי, ותכל'ס אלה הסרטים שצריך לכתוב עליהם – בדיוק אלה שמעבירים קטטר דרך הנשמה שלך ומנקזים את […]
עודOriginally posted on Columbus Music Magazine:
טכנולוגיה. לולא טכנולוגיה לא הייתי מצליחה להשיג כרטיס ממש ברגע האחרון להופעה של להקה שהייתה מאהבותיי הראשונות. טכנולוגיה פתחה בפניי הזדמנות משונה לגור בסן פרנסיסקו לתקופה, בזכות איוונט פייסבוק מצאתי מישהי ש"נתקעה" עם כרטיס, ואז – באמצעות Venmo העברתי כסף לאותה בחורה מסכנה שנבצר ממנה להגיע, בלי לפגוש אותה…
מוכרת הכרטיסים מבקשת ממני תעודת זהות לפני הכניסה לאולם ולרגע אני מתבלבלת; "לא הגעתי לאינסייד אאוט?", "כן, כן" היא אומרת, "אבל ההקרנה הזו מיועדת לבני 21 ומעלה". אני חושבת לעצמי שזה מוזר, ונכנסת לאולם. ובעצם זה לא כזה מוזר: הקרנת סרט ילדים שנוצר עבור ועל-ידי מבוגרים – למבוגרים בלבד שמחפשים את הילד שבתוכם. איך אצלנו […]
עודOriginally posted on Columbus Music Magazine:
לבמה עולה קבוצה של אנשים – כל אחד מכוון את הכלים, מסדר את העמדה שלו. במרכז הבמה בחור אפרו-אמריקני (אם להיות פוליטיקלי קורקט) עם תג אורח? עובד במה? אמן? כבר שעה שהוא מסתובב פה בקהל עם כוס בירה. ואז חושך. "אנחנו אלג'יר מאטלנטה, ג'ורג'יה". מחיאות כף א-לה מיסת יום…
Shahar Rodrig 