Presenting Princess Shaw / 2015

אני עומדת להדביק פה לינק לשיר שלכאורה אין שום סיבה ועניין שאני אתחבר לקליפ שלו. אבל בכל-זאת, משהו בקליפ הזה (מעבר לשיר, סולו הגיטרה והעובדה שכן, אני אוהבת פופ קליט שעובר אינסוף עבודת הפקה) עשה לי את זה. כי בניגוד לקליפים האחרים של הזמרת המדוברת, אני כן חושבת שהייתה פה יצירת אמנות מעבר לאקסהיביציוניזם גרידא. האם אני מבסוטה שכל זאטוט זב-חוטם יכול לגשת לקליפ הזה? לא יודעת, האמת היא – זו דילמה עבורי ויש טיעונים לכאן ולכאן.

בשנות האוניברסיטה העליזות עבדתי בספריית וידאו אגדית בשם "וידאון". מעין מיתולוגיה ירושלמית שזכיתי להיות חלק ממנה, גם אם רגעים מעטים לאחר שעזבתי את העיר היא שקעה למצולות. היחידים שנכנסו לחנות וחתרו "בטעות" הישר לקרביה של החנות, לסקשן ה'אסור', היו ממגזרים מדוכאים שהיו מוכנים לקנות כל פטמת שד חשוף או רמזים לפורנוגרפיה שניתן. אז כן – יש גם יתרונות ל"In your face".

הסרט על פרינסס שוֹ, יחד עם הקליפ הזה ששעה לאחר שחרורו לאויר היוטיוב כבר צבר חצי מיליון צפיות, גרם לי להפוך בשאלה הזו שוב: האם להוציא לאור את מי שאתה, בלי עכבות ובלי חרטות? או שיש דברים שנכון לשמור צפונים וספונים בחדרי הלב?

סמנת'ה פרינסס שוֹ (שמשום מה מתרגמים את שמה כ'שואו', רק אותי זה מעצבן?) היא "כוכבת" יוטיוב אלמונית. את כל הכאבים, את כל התחושות המיידיות שלה, ללא צנזורה, היא שחררה לערוץ יוטיוב עלום. החיים שלה בניו-אורלינס פתוחים לרווחה לעיני כל העולם: החל מעבודתה כאחות במרכז גריאטרי, ועד לניסיונותיה בכתיבת ספר המגולל את אסונות חייהּ. אולם כל העולם בושש להגיע – גם היום, למרבית הסרטונים שלה ביוטיוב יש כמה עשרות צפיות בלבד.

הסרט מגולל את סיפורה של שוֹ דרך סרטוני היוטיוב הללו, אולם גם דרך המצלמה של עדו הר ששמע את הסיפור על פרינסס מאופיר קותיאל, הלא הוא קותימאן. הר הגיע לניו-אורלינס במטרה ליצור סרט על כמה מהאמנים שתרמו לפרוייקט של קותימאן 'Thru You Too': להרכיב פרוייקט מוזיקלי וויזואלי מחתיכות סאונד שמפוזרות ברחבי היוטיוב. הר מעיד שלא יכל להתנתק מפרינסס ומהסיפור שלה וכך הסרט הפך להיות ממוקד בה, החל מחייה האלמוניים בשכונת עוני בניו-אורלינס, בקשר הבלתי-נתפש שיש לה עם אמהּ, בניסיונות הכושלים לפרסום, ועד לתהילה לה זכתה בהאפינגטון פוסט, בפיפל מגזין ובניו-יורק טיימס.

החלק סוחט הדמעות של ההקרנה, הגיע דווקא כשתמו הכתוביות. במדרגות אולם 2 של סינמטק תל-אביב יורדת פרינסס שוׂ עצמה, ומתמסרת לשאלות של הקהל. האנשים מתרגשים, בוכים, ומוחאים לה כפיים כל פעם כשהיא צועקת: "Rock Sauce!" בהתרגשות. זוהי הפעם השלישית של שוֹ בישראל, ולא, היא לא עזבה את עבודתה במרכז הגריאטרי. לא, אמה וששת אחיה לא ראו את הסרט עדיין. החלום הבא שלה הוא לקנות רכב, והיא בעיצומו של הקלטת אלבום בכורה יחד עם קותימאן. כששלב השאלות תם, ולאחר ששרה לנו שיר עד שקולה נשבר, קיבלתי חיבוק חם ממישהי שחייה הם חייה, והיא זו רק היא, ואין לה דבר להתבייש בו – רק להיות גאה.

קותימאן מאחה כבר שנים סרטוני יוטיוב של נגנים וזמרים. אבל ייתכן שבפעם הראשונה, הוא גם מאחה ומשנה חיים של אישה אחת מניו-אורלינס, שרק השתמשה ביוטיוב כספת פסיכולוג מוצלחת במיוחד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s