On Movies, Music, Books & Art
OMFG. טוב, הסרט הזה נכנס בהחלט לרשימת האהובים עליי. לא ברור בכלל איך לא צפיתי בו עד היום. פסקול. צילומים. טלומריזציה. זמן. תודעה. זכרון. צ'ארלי קאופמן לא מעובד. שתי עיניים כחולות עד מאוד. הסרט הזה הוא אריזה מאוד לא מהוקצעת של הרבה דברים שטובים בקולנוע. יש בו אזכורים קטנים כגדולים לסרטים של קאופמן (המלך), למטריקס, […]
עודזאק בראף הוא גאון. הוא מהגאונים המשוגעים האלה, שחושבים בקצב שלא יבייש יהודי טוב (אולם יבייש את הוריו של היהודי הטוב). פיסת הגאונות הראשונה של בראף הייתה Scrubs, שהעבירה לי על שמונת עונותיה סמסטר של טירוף חושים. זו סדרת הרופאים הראשונה שלא גרמה לי לרצות להיות רופאה, אלא פשוט גרמה לי לרצות לקום ולרקוד לצלילי אנסינק; ועל […]
עודוידוי כואב: עד לעשר הדקות האחרונות של הסרט, הייתי בטוחה שאני לא עומדת אפילו לכבד אותו בביקורת. Melodrama: work (as a movie or play) characterized by extravagant theatricality and by the predominance of plot and physical action over characterization. מלבד מוזיקה מצוינת וצילומים מופלאים העלילה האליפטית של "בקצה גן עדן" נדמתה כנדושה, מלודרמטית, ומשחקת על אותם […]
עוד-"I just woke up one day and I knew" -"Knew what?" -"What I was never sure of with you" ## יש פתגם ברוסית שחברה פעם חלקה עמי, ועד היום הוא נותר חבוי בנבכי הזכרון הרגשי שלי – "אפשר להוציא מקל תקוע רק בעזרת מקל נוסף". איפשהו באמצע הסרט הזה, בערך ביום ה-420 למניין סאמר, תום […]
עודעד שיום אחד / שמי זרחין (2011) הוצאת כתר אני חייבת להודות, כשקראתי את התקציר של הספר הזה חשבתי לעצמי שמדובר במגלומניה, נטו. מקונדו של שמי זרחין ממוקמת בטבריה. איזו בדיחה. אבל משום מה, עכשיו 2:00 בלילה ואני מבשלת לי אטריות ילדים מרוב געגוע. "עד שיום אחד" של שמי זרחין מספר את הסיפור של משפחה […]
עודLately, every movie I watch is reeking of marriage conflicts. I don't know if it's my personal issues which make me prone to notice these things, or Hitchcock really was very opinionated when it comes to the disadvantages of married life. The movie begins with a panoramic display of the set – A man is sitting in his NY […]
עודI have to confess: I think it's been a while since something moved me so deeply. Take This Waltz is a story about being afraid of fear itself. It's about being in the middle of things – not knowing if taking the leap is better than staying where it's comfortable and familiar. Margot (played beautifully […]
עודOkay. This was awesome. I love JGL ever since '500 Days of Summer' and I think that he really topped himself in this movie. So basically, instead of making a movie-post, I'm gonna actor-post your ass. On a second thought, I don't really know enough about Gordon-Levitt's acting career prior to his role as Tom in […]
עודWhen I tell people this is one of my all time favorites, they usually giggle. And then I pull my serious face. Okay, I know, it fades after 2 seconds because I don't have a serious face. But I do mean it – Toy Story 3 is one of my utmost favorite movies EVER. And […]
עודFollwing this article, I have to add my words of wisdom. So: The Princess Bride is one year younger than me. Jeez, that makes me feel old. But it also makes me ponder fondly of the old days, when everything was really simple, and the double-cassettes of true wwove and mawwiage were the haven of […]
עוד