A Week with Marilyn (2011)

לאחר שהתרשמתי מהמשחק המופלא של מישל וויליאמס בוואלס האחרון, התפתיתי לצפות בה כמרילין בסרט "השבוע שלי עם מרילין". כמו מרילין עצמה, לאורך כל הסרט עלתה בי התהיה על שום מה המהומה הרבה?

(1) הסרט מתיימר להציג סיפור אמיתי שקרה (האמנם?) – רומן/משובת קיץ בין אחד מעוזרי ההפקה הצעירים לבין מרילין; סיפור יחסית בנאלי, לעוס וחסר תוכן

(2) מרילין מונרו היא אחת מיני שחקניות בלונדיניות שלוו בהיסטריה המונית ומתו בטרם עת

(3) יוצרי הסרט פונים לקהל יודעי הדבר, נאלצתי במספר הזדמנויות לעצור את הסרט ולפנות לעזרת ויקיפדיה

ההיכרות שלי עם מרילין מונרו התחילה ונגמרה בתמונת השמלה המתנפנפת מ"חטא על סף ביתך"; אולם לאורך הסרט, התחלתי להתוודע למרילין כפי שהייתה – מעבר ל"אחת מיני שחקניות בלונדיניות". הסרט מבוסס על ספר אוטוביוגרפי שכתב קולין קלארק, אסיסטנט לסר לורנס אוליביה בסרט "הנסיך ונערת השעשועים" אשר עלה לאקרנים בשנת 1957, בשיא תהילתה של מיס מונרו. מונרו מוזמנת ללונדון, לשחק לצידו של סר אוליביה, אשר מפקפק ב"שיטה" (שיטת המשחק של סטניסלבסקי) וסונט בה על ההפכפכות שלה. היחיד שמסוגל להרגיע את מרילין הוא קולין קלארק, עוזר ההפקה הצעיר שזו לו העבודה הראשונה  בשואוביז, לאחר שסיים את לימודיו באיטון. קלארק התמים נופל לפתחו של חוסר הבטחון של מיס מונרו, והניתוק המופלא שבין הדמות שהיא לבין האדם שהיא.

על שום מה המהומה הרבה: מונרו הילכה קסם בשל ההפכפכות הזו. בין המאניה לדיפרסיה בין הרגעים בהם מרילין הייתה מיס מונרו לבין הרגעים בהם הייתה נורמה ג'ין – גברים (ונשים) היו הולכים לאיבוד. המצב הדיסוציאטיבי הזה פורש בטעות כמצג שווא של סטואיות, של אישה המהלכת כגבר העונד ולו רק שאנל מס' 5.

מונרו הייתה נשואה ל-3 גברים שונים במהלך חייה הקצרים, וניהלה רומנים עם מיליונים דרך עדשת המצלמה.

עקבותיה של נורמה ג'ין מעולם לא נודעו.

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s