בשנת 1950 יצאו לאקרנים שני סרטים הדנים באבק כוכבים אשר פס מן העולם ונמוג לכדי אבק. 63 שנים לאחר מכן, צפיתי בשניהם. על האחד, "הכל אודות איב", כבר כתבתי. התרשמתי ממנו עמוקות, בלי לדעת שבהוליווד של אותה שנה קם לו מתחרה לא פחות ראוי.
יש הרבה מן המשותף לשני הסרטים, מעבר לתמה המרכזית בה הם דנים. שניהם פותחים ב-Narration של אחד ממשתתפי הסיפור, שניהם מצולמים בשחור-לבן בעת בה סרטים צבעוניים כבר מוקרנים בבתי הקולנוע, שניהם מתחילים מהסוף והעלילה נפרסת אט-אט, בשניהם לשחקנית הראשית הזדהות עמוקה עם הדמות אותה היא משחקת.
רבות נכתב ודובר על המכנה המשותף לשני הסרטים אשר התחרו ראש בראש על אהבת הקהל (ופסלון האוסקר המשקף אותה 'נאמנה'); לכן אני חושבת שראוי דווקא להדגיש את ההבדלים בין שני הסרטים. בעוד המסר של "הכל אודות איב" משדר אופטימיות כנה (אם כי מעט שוביניסטית), בעוד "הכל אודות איב" בסופו של דבר שומר על נאמנות להלך הרוח ההוליוודי האמיתי, בעוד "הכל אודות איב" רלוונטי גם לברנז'ה ההוליוודית-זאב-בעור-כבש של היום, "שדרות סאנסט" הוא סרט אימה לכל דבר ועניין.
נורמה, כוכבת סרטים אילמים בעברה, ספונה בבית פאר שנדמה כי נבנה כסט לצילומי משפחת אדאמס. הסרט פותח בקריינות של ג'ו, תסריטאי טראש זוטר באולפני פראמאונט, בעודו צף לו בעיניים פקוחות לרווחה בבריכת ארמונה של נורמה. הסרט מתאר כיצד התגלגל ג'ו מעוני גדול לחיי פאר וקפאון לצד נורמה המגלומנית. זהו סרט אימה במלוא מובן המילה, סופו המורבידי, נורמה טרופת השגעון צועדת כערפד לעבר מצלמות העיתונאים בסצנת הסיום, בית הרוחות שנדמה כי קפאה והשתמרה בו רוחה של נורמה השחקנית הצעירה הזכירה לי לאין שיעור את הסצנה הראשונה של מופע האימים של רוקי.
כאמור, שני הסרטים התחרו ראש בראש על פרסי האוסקר במגוון קטגוריות. והרי התוצאות:
>> הכל אודות איב: 6 פסלוני אוסקר ועוד כ-15 זכיות נוספות.
>> שדרות סאנסט: 3 פסלוני אוסקר ועוד כ-16 זכיות נוספות.
לימים, שדרות סאנסט הוא דווקא זה אשר נצרב בתודעתם של מבקרי קולנוע ונספחיהם וזוכה להעדפה על פני הכל אודות איב. אומרים שהבימוי של הכל אודות איב לוקה בחסר, שהכל רק "מילים, מילים ועוד מילים", שהצילום חסר מעוף והדמויות חסרות צבע (גם אם נורמה מגיעה גם היא ב-50 גוונים של אפור). אני דווקא חושבת שהקסם בהכל אודות איב הוא האנושיות, הכנות, הטרגדיה שאיננה מלווה ברוח וצלצולים ותיאטרליות ובימוי-יתר. אבל אשאיר לכם לשפוט בעצמכם.
לסיום, אשאיר אתכם לקראת הפסח עם הפוסט המצוין הבא שלוכד את האבק בדיוק היכן שנורמה ומרגו השאירו אותו.
Shahar Rodrig 
2 תגובות