בסוף הסרט התעורר דיון: מהי התמה המרכזית בסרט?
אני טוענת כי התמה המרכזית בסרט היא יציאה כנגד המגמה הרווחת לאחרונה בחינוך והיא העמדת הילד במרכז. הילד הוא הצודק כפי שהלקוח תמיד צודק. הילד הוא בעצם הלקוח. במערכת החינוך המורכבת מההורים, הגננים, המחנכים, המדריכים – הילד הוא בעל המאה.
הוא טוען כי התמה המרכזית בסרט היא חברוּת. חברות שלא שורדת הכל, מתחת לפני שטחהּ זורמים פלגים גועשים שלעולם לא ישקטו, וגם אם לרגע ידמה שכן – אין כך הדבר.
—
הסרט מספר את סיפורו של לוקאס (מאדס מיקלסן), גרוש +1 שלמרבה אכזבת גרושתו הוא סַייע (אני לא חושבת שאי פעם נתקלתי במילה הזו בלשון זכר) בגן ילדים. לוקאס הוא קורבן למעשה אונס שהוא, לכאורה, ביצע. הוא קורבן לא של הילדה אשר בהטרדתה הוא נאשם, אלא של המבוגרים הסובבים אותה אשר ממהרים לשפוט ולמצות את הדין במקום את האמת.
הסרט מתרחש בכפר קטן בדנמרק והנופים עוצרי-הנשימה עושים הרבה חסד עם הצופה הישראלי שרק מחכה לבואו של החורף באמצע דצמבר השחון. המרחבים האלה הם האנטיתזה המושלמת לתחושת הרדיפה ולטבעת החנק ההולכת ונסגרת על לוקאס מרגע בו הוא מואשם בעבירה, אולם גם לאחר וידויה של קלרה הקטנה כי לא היה ולא נברא.
הסרט הזה מופלא; עד הסוף הרגשתי שייתכן ויציץ הרשע ראשו ופתאום נגלה כי כן היו דברים בגו. אתה כמעט קונה את השניוּת שבמבטים בין הילדה השובבה לבין המבוגר התמים וטוב-הלב למראה. אתה מסרב להאמין כי גורלות יחרצו מבלי שהיה דבר וחצי דבר. אתה מסרב להאמין שהחיים הם מקריוּת אחת גדולה, צירוף של חוליות אקראיות בשרשרת שסופה לא תלוי בדבר.
Shahar Rodrig 
2 תגובות