On Movies, Music, Books & Art
בשבוע שעבר התעוררנו פעמיים לבוקר חדש מופלא – בוקר בו פרנק אושן בחר, אחרי התגרות ממושכת שאורכהּ ארבע שנים, לשחרר יצירה חדשה לאויר העולם. שתי היצירות האלה היו שונות, כל אחת במובן אחר, ממה שחשבנ… Source: גברים כן בוכים: שחר רודריג על שני (!!) האלבומים החדשים של פרנק אושן
עודאיפשהו בשנת 2012 גיליתי שאני אוהבת אוכל הודי. בניגוד לרבים מהאנשים שמקיפים אותי כיום, מעולם לא הייתי בהודו; לא מפאת חוסר רצון, פשוט עניין של "גורל", אם נקרא לזה ככה. אבל עדיין, האוכל ההודי וכל האווירה שסובבת אותו: אכילה בידיים, הישיבה המזרחית בטמפרטורת גוף ולא במזגן – היא משהו שמאוד קוסם לי. אני לא זוכרת […]
עודלפעמים, למשך חודשים שלמים, דברים חדשים לא מעניינים או מסקרנים אותי. בא לי רק לראות סרטים שכבר ראיתי, לשמוע מוזיקה שכבר שמעתי ולקרוא ספרים שכבר אהבתי. אמנם המדף עמוס לעייפה בספרים חדשים, חלקם בעלי הקדשות מרגשות שגורמות לי לדפדף עד העמוד הראשון – אבל אז פתאום קורץ לי ספר אהוב מתחתית הערימה ואני נכנעת לו. […]
עודאלבום הבכורה של גיטלה, Mothers, חוגג חצי שנה השבוע. ניצלנו את ההזדמנות כדי להיפגש ביפו על כוס צ'אי טבעוני ולשוחח על תהליך היצירה, על אהבות מוזיקליות, על day jobs ועל גילויים מאוחרים. גיטלה, שמעתי א… Source: יהלום מלוטש: שחר רודריג מראיינת את גיטלה, חצי שנה אחרי צאת אלבום הבכורה שלה Mothers
עודEnglish To be added soon זה פוסט לא שגרתי שלי. הפעם אני לא כותבת על סרט או על מוזיקה או על ספר, אלא דווקא על חוויה שמורכבת ברובה מתענוגות יותר ממשיים: אכילה, שופינג ושינה. מוזר לי לכתוב על משהו שהוא לא חוויה שתחומה בפחות מכמה שעות. איך מספרים על חוויה קולינרית? על שוטטות ברחובות? על […]
עודבקיץ 2009 נסעתי לאירלנד עם סבתא שלי. זו הייתה שנה מלאת אנחות וגמגומים על העבר, על העתיד, על החיים הבוגרים, על משמעות…וסבתא שלי, בהיותה אדם פרקטי למדי, החליטה להוציא אותי משגרת ההרהורים הבלתי פוסקים למקום אחר שאולי ייתן לי פרספקטיבה מרוחקת – כפי שאמרו או חשבו חז"לינו: קצת וויסקי ובירה לא יזיקו. אירלנד // 2009 […]
עוד
