Shahar Rodrig

חיים שלמים / רוברט זטהאלר

חיים שלמים / רוברט זטהאלר, ספרית פועלים (2017) אם הייתי צריכה לתאר את הספר הזה בשלוש מילים, הייתי קוראת לו פורסט גאמפ הסקנדינבי. והוא בכלל ספר אוסטרי אז מה בעצם הקשר? איכשהו סצינת השלג הפותחת את הספר והאיטיות שבה, המקום שהיא נותנת למחשבות בתיאורים התכליתיים והתמציתיים – ממש הזכירה לי את הסגנון הסקנדינבי. אבל אולי […]

עוד

סיכום מוזיקלי ואישי לשנת 2017

21 Rothkos שנת 2017 החלה בסימן של שינוי כפול, שכן זה ידוע שצרות באות בצרורות: בדצמבר 2016 התחלתי עבודה חדשה ותובענית ושבוע לאחר מכן עברנו דירה וחזרתי  – אחרי שנה בצפון תל-אביב המנוכרת – ליפו, לבית ערבי ופסטורלי בן 90 שנים שאפילו מתהדר בקצת גינה ובעיקר בשכונתיות ובשקט שהיו חסרים לי מאוד. אבל לא שם פסקו […]

עוד

La La Land // 2016

הרבה זמן שלא כתבתי על סרט, ואני חייבת להתוודות שזה בגלל שהרבה זמן לא צפיתי בסרט בקולנוע. איכשהו כשאני צופה בסרטים בבית – דווקא הקרבה למקלדת מקטינה את הסיכוי שאכתוב. אולי גם כי הצפיה בסרט על מרקע צנוע ובווליום שפוי גורמת לחוויה להיות קטנה יותר באופן טבעי והחושים לא מנוצלים עד תום; הסרט צריך להיות […]

עוד

בחדר המיטות עם אלינור פרידברגר: ראיון לקראת ההופעה בארץ

ערב אחד הוספתי את אלינור פרידברגר לרשימת אנשי הקשר שלי בסקייפ. ככה, בפעולה ששמורה בדרך-כלל למשפחה ולחברים לעבודה, הוספתי מישהי שאלבומהּ האחרון, New View, מתנגן אצלי כבר חודשים בפלייליסט. אז כן, אני… Source: בחדר המיטות עם אלינור פרידברגר: ראיון לקראת ההופעה בארץ

עוד

Easy / 2016

מעולם לא כתבתי על סדרה כאן, אני חושבת. די מוזר, כי אני רואה לא מעט סדרות והרבה מהן בצורה די בינג'ית כך שאפשר להתייחס אליהן כאל סרט ממש (ולפעמים מ-מ-ש) ארוך. הפלטפורמה בה אני משתמשת כיום היא בעיקר נטפליקס, וכל סדרה מומלצת שלא קיימת בנטפליקס הופכת להיות סוג של מועקה – האם אצליח למצוא פרקים? […]

עוד

חרדת קדושה (חילונית): שחר רודריג על האלבום החדש של בון איבר

במהלך השבוע שעבר התכנסו חבורות של צעירים בני 20 ו-30 פלוס סביב מכשירי רדיו-קסטה בפינות רחוב, שילבו רגליהם או עמדו בנונשלנטיות (מעושה יותר או פחות), והאזינו לשלושים וארבע דקות ועשר שניות של מוזיקה. … Source: חרדת קדושה (חילונית): שחר רודריג על האלבום החדש של בון איבר

עוד

Cafe Society / 2016

באופן יחסי לקריירה של וודי אלן, אני מעריצה מאוד טריה, כזו שגם לא ששה להשלים צפיה בכל אחד ואחד מסרטיו (ויש הרבה כאלה). ובכל זאת, בשנים האחרונות, אני צופה בכל אחד מהסרטים שאלן מוציא. בשנה שעברה קראתי מחקר של נטפליקס שניסה להתחקות אחר נקודת ה"התמכרות" לסדרות; המחקר ניסה לחזות מהי נקודת האל-חזור בה הצופה נשבה […]

עוד