מעולם לא כתבתי על סדרה כאן, אני חושבת. די מוזר, כי אני רואה לא מעט סדרות והרבה מהן בצורה די בינג'ית כך שאפשר להתייחס אליהן כאל סרט ממש (ולפעמים מ-מ-ש) ארוך. הפלטפורמה בה אני משתמשת כיום היא בעיקר נטפליקס, וכל סדרה מומלצת שלא קיימת בנטפליקס הופכת להיות סוג של מועקה – האם אצליח למצוא פרקים? מה אם אתחיל לצפות ואתקע בלי הפרק הבא? מה אם הכתוביות (באנגלית, הסירו חשש מליבכם) לא יהיו מסונכרנות? וכהנה וכהנה שאלות ובעיות עולם ראשון. אני לגמרי מורגלת ומאוהבת בפלטפורמה של נטפליקס ולכן אני מנסה להישאר בתוך המסגרת הזו – עם חריגות קטנות הצידה לסדרות קאלט ישנות יותר (כרגע בפרוייקט מתמשך עם Six Feet Under, דיווחים בהמשך).
אז… Easy. נשאלת השאלה למה דווקא זו הסדרה שגורמת לי לכתוב, ואני דווקא מאמינה שיש לי תשובה לזה. זו סדרה היפר-ריאליסטית על זוגיות בעידן החדש – על האתגרים שמציב העולם שלנו בפני זוגות נשואים, לא-נשואים, סקרנים, לא-סקרנים וכל היתר. חלק מהעולם החדש הזה הוא גם אובר-חשיפה ואקסטרנליזציה של כל מה שאתה חווה לתוך המדיה החברתית (או האח הגדול, אם תרצו לקרוא לו בשמו האמיתי). אפשר להקביל את הסדרה הזו לסדרה "מראה שחורה" – רק שהתסריטים לגמרי היו יכולים לקרות לנו, לחברים הקרובים לנו, בסביבה ה'טבעית' והמיידית שלנו, אם נקרא לזה ככה.
איזי היא סדרה קצרה יחסית, כולה שמונה פרקים, כל אחד באורך של פחות מחצי שעה, כלומר ניתן לצפות בה בפרק זמן מאוד קצר (נגיד, סתם זורקת – יום). ניתן לצפות בפרקים שלא על-פי הסדר המקורי שלהם, שכן כל פרק מתמקד בזוג אחר ובסיפור המיוחד שלו: החל מהזוג הנשוי עם הילדים שמחפש לחזור למסורת המגדרית של גבר מפרנס ואישה בבית, צייר הקומיקסים שנכנס לסטוץ עם vלוגרית צעירה שמכניסה אותו לתוך האמנות שלה כפי שעשה הוא לכל נשותיו, העובד המתוסכל שמחפש לצאת להרפתקאה עם אחיו ולפתוח מבשלת בירה בלתי-חוקית ועוד. כל הסיפורים הללו משתלבים אחד בשני וחלק מהדמויות חוזרות ומופיעות בשולי הסיפורים האחרים כך שאנחנו מקבלים תמונת עולם בה… ובכן… כמעט אף אחד לא מרוצה לחלוטין מחייו, אבל כולם בהחלט מנסים.
שם הסדרה מעיד על כל מה שהוא לא – יחסים הם ההיפך מפשוטים. הפרק היחיד שמתאר אידיליה גם נקרא בשם הנהדר "אוטופיה". הפרק, בו משחק אורלנדו בלום, המפורסם מבין השחקנים בסדרה, מצייר חיי נישואין מושלמים בו שני בני הזוג מעוניינים להכניס עוד פרטנרית לחדר המיטות. הפרק הזה הוא אולי אנטיתזה מושלמת לכל שאר הפרקים. כל הפרקים מציבים בפני בני הזוג דילמות לא פשוטות שגורמות ויגרמו למיליוני בני-אדם ברחבי העולם להיכנס לחיכוכים וכנראה שגם בסופו של דבר מייצרים את הסטטיסטיקה העגמומית לה אנחנו עדים, אולם "אוטופיה" חסין מפני התהיות שצצות לנו בראש כשאנחנו מדמיינים סיטואציה כזו בין בני זוג. הקנאה, הקונפליקט, חוסר הבטחון – כולם נעדרים מהפרק הזה שנוגע לסיטואציה שלפי הספר אמורה להיות רוויה בהם.
אהבתי במיוחד את "אוטופיה", אבל שני פרקים נוספים בלטו במיוחד: הפרק השני שנקרא "Vegan Cinderella" ממחיש את תהליך ההידּמות שעוברים בני-זוג אחד לשני על-מנת לשאת חן ולפעמים פשוט בלי לשים לב. הפרק החמישי, "Art & Life" דן באופן בו אנחנו משתמשים בחיים שלנו כמזון לאמנות שאנחנו יוצרים – בין אם זו תהיה קומיקס, כתבה, בלוג, vלוג או אפילו הרצאה בפני סטודנטים. זהו הפרק עם האמירה החזקה והאלמותית ביותר מבין כל הפרקים, לטעמי.
את הסדרה כתב וביים ג'ו סנדברג, וזו היצירה הראשונה שלו אליה נחשפתי. סנדברג ביים, הפיק וכתב עוד מגוון סרטים קצרים, ובסרטיו כיכבו שחקניות אינדי עולות כמו גרטה גרוויג ואנה קנדריק. אחד מסרטיו, Marriage Material, זמין לצפיה ישירה בוימאו ואני לחלוטין מתכוונת לצפות בו ולדווח רשמים.
מומלץ בחום לחגי תשרי!
Shahar Rodrig 