Populaire (2012)

כבר בפתיחה של הסרט נזכרתי למה אני כל-כך אוהבת קולנוע צרפתי – קולנוע שמשקיע גם בפרטים הקטנים (לפעמים אפילו יותר מאשר בקו העלילה, בשחקנים או בהמנעות מקיטש ובמוטיבים נדושים). שיר הפתיחה פשוט כבש אותי – מוזיקת ג’אז, צבעים על גבי צבעים, ארט שמזכיר קצת את מד-מן בצבע, ודימיון מפתיע לפתיחה של הסרט האגדי ‘Down with Love’:

רוז פמפיל, ככל הבחורות, מאמינה כי היא נועדה לגדולות. למען האמת, לא סתם לגדולות – היא נועדה להיות מזכירה. אביה בעל ספק מכולת ספק חנות מזכרות – אולם חלון הראווה מציג מכונת כתיבה ישנה ותו לא; עד סוף הסרט לא לחלוטין ברור מה מרכולתו של מיסייה פמפיל פרט למכונה זו והשביל שסללה עבור בתו יחידתו.

רוז הפשוטה, צחת הפנים אולם עזת המצח, מחליטה להגיע לראיון במשרדו של מיסייה אשאר (Echard, רומיין דוריס). החדר הומה בבחורות עירוניות – נקיות מאיפור, עיניהן ממוסגרות במיטב משקפי היפסטריה-ליין ושפתותיהן נטולות אודם לפי צו האופנה הפריזאי אשר חזר לאחרונה לדור גם בתל-אביב. רוז נוחלת כשלון חרוץ בראיון ועם צאתו של מיסייה אשאר חזרה ללהקת התרנגולות הממתינה בחדר הסמוך, היא נוטלת יוזמה ומפגינה יכולותיה בהקלדה המהירה על מכונת הכתיבה. ב-2 אצבעות, רוז מצליחה להקסים את מיסייה אשאר ולהקנות לעצמה שבוע ניסיון בתור מזכירה בעיר הגדולה. הו, ההתרגשות!

מרב התרגשות, רוז גורסת מסמכים חשובים, נופלת מאפניה, משרטטת את לו”ז פגישותיו של מיסייה אשאר על כף ידו בעט ובאופן כללי – מתפקדת כחוּשם המושלם. במקום לפטר אותה, מיסייה אשאר (שהוא בעצם איש טוב-לב אשר נצרב לבו במאורעות מלחמת העולם השניה) מחליט להפוך את רוז לבת טיפוחיו ולאלופת העולם בהקלדה. השניים עוברים את תהפוכות הרע, הטוב, הנערה – ובסוף? אשאיר לכם לצפות.

ההחלטה לראות את הסרט התקבלה בחום הרגע; לי הוא קרץ בשל צרפתיותו, לו הוא קרץ בשל מד-מניותו. כ-30 אנשים אירחו לנו לחברה באולם הקטן של קולנוע לב בדיזנגוף סנטר, כאשר אנו תחומים בזוגות. עם תחילת הסרט, השנינויות הקטנות גרמו לנו לפרצי צחקוקים אשר התעצמו למשמע צחוקו של הבחור אשר יושב לימיני. כשניות ספורות לאחר ההלצה על המסך – נפתח פיו של הלה בצחוק מעוכב ומתגלגל; אך תם צחוק הקהל ו-10..9..8..7.. צחוקו מתחיל ורק מעצים את ההנאה של שנינו מהסרט. And I wonder, מצד אחד – זה סרט מושלם לערב שקט בבית, 2 כוסות יין, על הספה (הרי בסיטואציה קצת אחרת הבחור הזה יכול להוות מטרד רציני). מצד שני – לימים, כשנזכר בסרט, אני לא יכולה שלא לתהות אם הצחוק המעוכב הזה ישתלט על העלילה.

פופולרית הוא מעין שילוב של הארט של Amelie עם העלילה של Persecution (ואותה הדמות של רומיין דוריס, טייפקאסט?) עם התגרות קלה בקולנוע האמריקאי שאוהב הכל מהר (וזה כולל כסף, אוכל ותהילה). איך זה יכול שלא להיות כיף? אה, וכל סרט שמופיעה בו הנעימה הבאה – מגיעות לו נקודות זכות נוספות (ובכלל המוזיקה מעולה. מומלץ)

One thought on “Populaire (2012)

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s