A Royal Affair (2012)

היסטוריה הייתה תמיד המקצוע האהוב עליי, ולא בכדי; היסטוריה היא סיפור ואת הסיפורים הטובים ביותר, אין צורך להמציא. כפי שאמר אלי ויזל (בוריאציה על רבי נחמן מברסלב): “אלוהים המציא את האדם מכיוון שהוא אוהב סיפורים”. סיפור מלכותי הוא סיפור טוב שעובד לסרט מצוין (הרבה בזכות מאדס מיקלסן הנהדר, ששיחק גם בניצוד). לאט לאט מתחבבת עלי השפה והאיטיות הנורדית – עד כדי שאני שוקלת להחליף את יעד הטיול הבא (שתוכנן להיות חם יותר מלונדון הקרה והמנוכרת).

“סיפור מלכותי” מספר את סיפור האצולה הדנית במאה ה-18, המלך הדני כריסטיאן השביעי ואשתו האנגליה קרולינה מתילדה. כריסטיאן לקה במה שנדמה בסרט ככהפרעת אישיות גבולית חמורה המשתקפת בהתפרצויות מצב-רוח, בהתמכרות למין ושתיה ובתיאטרליות חסרת פרופורציות. עם היוולד בנו הראשון, פרדריק, הוא עוזב את ארמונו לסיור בן שנה באירופה. בין המלווים אותו נבחר הרופא הגרמני יוהאן שטרונזה. שטרונזה, בן לאב כומר, משתעשע ברעיון הנאורות; הוא קורא את רוסו והלווטיוס והופך בתיאוריות מהפכניות בתחום החינוך, השלטון והדת. חזרתו של כריסטיאן לארמון נדחית על-ידי קרולינה, והיא מסתגרת בחדרה עם פרדריק.

##
בטיסה חזרה, ישבו לידי אם ובת. התחלנו לנהל שיחה על מזג האויר ותנודות מצב הרוח – מתאם או סיבתיות. שטחתי בפני האם את כל ידיעותיי על תסמונת דכאון החורף, על טיפולים באור מלאכותי ואמיתי ועל השמחה שברחצה בממטרות בית-סבתא בקיץ. לא הייתי מוכנה לשאלה הבאה: אבל מה עם מדינות שאין בהן שמש? האנשים שם פחות שמחים?
##

כריסטיאן מבקש מרופא החצר, אחיו, איש-סודו שיהפוך את אשתו ל”כיפית יותר”. שטרונזה טוען כי קרולינה איננה מבלה מספיק זמן בחצרות רחבות הידיים וסופגת מאור השמש המשמחת לבב אנוש. קרולינה מגלה בחדרו של שטרונזה ספרים אשר לא הורשתה כניסתם בין דלתות ארמון המונרכיה החוקתית בהן נושבת הרוח הקתולית וכך בעצם מתחיל סיפור אהבתם של הרופא הגרמני והמלכה האנגליה; מתחת לאפו של המלך, בחצרותיו רחבות הידיים, נרקם רומן אשר מניב פרי אהבה חדש בבית המלוכה – הנסיכה לואיזה אוגוסטה.

בתוך הסיפור השייקספירי הטראגי הזה, שזור גם סיפורה של תקופת הנאורות בדנמרק ובאירופה כולה. כריסטיאן מייפה את כוחו של שטרונזה, ובפועל, הגרמני האתאיסט הנאור הזה מוביל את דנמרק לעידן חדש של השכלה, של שיוויון וחופש, עקרונות להם סירבו הקבינט הנוצרי והמלכה האם (אמו של כריסטיאן). בכך היוו שטרונזה וקרולינה את כר הצמיחה והמנוף לאבסולוטיזם הדני.

הסרט הזה מציב גם סוגיה אנושית אוניברסלית וחסרת-זמן – האם תחזה בשינויים אליהם שאפת ואותם קידמת בימי חייך? האם תהנה מפירות עמלך או שהנך כמשק כנפי הפרפר המבשר על בואו של קיץ 2050? ומהי משמעות האדם אם סיפורו לעולם לא יוגש כמילים, תמונות או תוים?
זמנים יגידו.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s