500 Days of Summer (2009)

-“I just woke up one day and I knew”

-“Knew what?”

-“What I was never sure of with you”

##

יש פתגם ברוסית שחברה פעם חלקה עמי, ועד היום הוא נותר חבוי בנבכי הזכרון הרגשי שלי – “אפשר להוציא מקל תקוע רק בעזרת מקל נוסף”.

איפשהו באמצע הסרט הזה, בערך ביום ה-420 למניין סאמר, תום (JGL) מגיע למשרדי חברת כרטיסי הברכה בה הוא עובד ונושא נאום חוצב להבות על נשיאת שמה של ה’אהבה’ לשווא, על השפעת תרבות הפופ על חיי הנפש שלנו; בעצם על זה שאני למדתי מהם ‘יחסים’ באמצעות צפיה בדיאלוגים רומינטיביים של דוסון לירי & ג’ואי פוטר.

באיזשהו מובן, האצבע מופנית חזרה לכותבים של הסרט המופלא הזה. הרי אם הסרט היה מייצג את האמת , את מה שקרה לתום – אז הוא היה מטביע את הצופה בתחושה האוקיינית הזו של הלבד. הוא לא היה מציב לאוקיינוס הזה חוף. ואם בחר להציב – אז אולי היה גם מזכיר שחופים הם לפעמים געגועים לנחל. מצד שני, האמת כמו תמיד – סובייקטיבית; ואולי בעוד עשור שחר תחשוב אחרת.

אני חושבת שאני אחד האנשים הבודדים שמדמיינים את זואי דשאנל ולא את קת’רין רוס כשהם שומעים את זה:

2 thoughts on “500 Days of Summer (2009)

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

w

Connecting to %s