חיים שלמים / רוברט זטהאלר, ספרית פועלים (2017)
אם הייתי צריכה לתאר את הספר הזה בשלוש מילים, הייתי קוראת לו פורסט גאמפ הסקנדינבי. והוא בכלל ספר אוסטרי אז מה בעצם הקשר? איכשהו סצינת השלג הפותחת את הספר והאיטיות שבה, המקום שהיא נותנת למחשבות בתיאורים התכליתיים והתמציתיים – ממש הזכירה לי את הסגנון הסקנדינבי. אבל אולי פשוט מדובר בסגנון של מדינות קרות ככלל…
אנדריאס אגר שנולד ממזר בסוף המאה ה-19, מובל עם מות אמו אל כפר בו יֵשב כל חייו. בכפר הזה הוא יהיה עֵד ויקח חלק פעיל בבניית העתיד – החל מעתידו שלו וכלה בחזית הטכנולוגיה: בניית הרכבל באתרי הסקי באוסטריה. את הכפר יעזוב רק פעמיים בודדות – האחת כשישלח להילחם בחזית הרוסית במהלך מלחמת העולם השניה, אז ילקח בשבי הרוסים ויוחזר ללא פגע, והשניה – עם זקנתו ושכחתו, כשדחף בלתי-קרוא יבקש ממנו לפרוץ את גבולות העולם ולצאת מן הכפר.
לא הכרתי את "חיים שלמים" לפני כן, ובכל-זאת הוא קרא לי מחלון הראווה של מגדלור וגרם לי להיכנס (וכמובן לרכוש עוד כמה ספרים מלבדו). הכותרת המזמינה והכריכה המושלגת (עבודתו של ינאי סגל) שמאגדת מאה וקצת עמודים מסקרנות: האם באמת ניתן לסכם חיים שלמים בכל-כך מעט דפים? כמובן שזה גם מוביל אותי לתהות — בכמה מילים / עמודים / כרכים אוכל לסכם את חיי שלי? האם עושר הפרטים חשוב או האם, כמו בתיאור מוצר, מספיק לתמצת אותם בתיאור פונקציונלי?
חייו של אגר הסתכמו בתיאורים קצרים, בכמה מחשבות פילוסופיות, ובכאב גדול. בתמציתיות הזו הצליח זטהאלר לתאר אדם ממשי מאין כמותו עם כאבים ממשיים וצלקות (מוחשיות יותר או פחות) ממשיות. את "חיים שלמים" אפשר לקרוא בקריאה רציפה ומרגשת. מתוך חייו של אגר אנחנו נחשפים הן לאירועים מכוננים שקרו בעולם הגדול (התיעוש הגדול, מלחמת העולם השניה) אך גם להשפעה הקונפליקטואלית שלהן על האוכלוסיה המקומית — העיר כולה מריעה להגעתם של חברת הבניין של פסי הרכבל, אולם משתנה לעד לאחר שזו עזבה… גם למלחמה אגר מוכן ומזומן ואף בוחר להתנדב, אולם עם חזרתו העמק כבר לא כשהיה.
בתיאורים קלושים שתופסים את מהות העניין – זטהאלר הצליח לתאר חיים שלמים בהצלחה רבה.
Shahar Rodrig 