אז השבוע עלתה כתבה של ניב הדס על האיכות של הפרודקשן האוס המתכנה אפל טי.וי. ובעוד אני מסכימה עם אבחנותיו לגבי Your Friends & Neighbours, אני ממש לא מסכימה לגבי ההשטחה שעשה ל׳מפיקים׳ של סת׳ רוגן ואוון גולברג.
*ספוילר אלרט*: נתחיל מהעובדה שהעונה נגמרת בכך שקונטיננטל סטודיוז אותו מנהל מאט רמיק (רוגן בעצמו) עומדת להימכר ל״Software powerhouse״. היש יותר מטא מזה שסדרה כזו עולה באפל טי.וי? לדעתי אין.
אבל לעניין עצמו: הסטודיו לא באה לתאר את קורותיו של מאט רמיק או בכלל לבנות דמויות משמעותיות. הכוכב האמיתי של הסדרה חבוי בשם שלה: הסטודיו. עולם הקולנוע. זו סדרת מטא-קולנוע (או בעברית: קולנוע ראי) שלא מתיימרת לבנות דמויות עומק, אלא להגחיך את כל מה שהוליווד מייצגת ולדון (לעומק!) בשאלת מהות האמנות. האם היא קיימת בכלל?
ובכן, לא ארחיב במילים מיותרות אבל כמה נושאים ששווה לחשוב עליהם כשצופים בסדרה:
- מוזיקה. תחשבו על הקצב, אילו סרטים / יצירות המוזיקה בסדרה מזכירה לכם? ולמה המוזיקה היא כזו?
- גרפיקה. למה הפתיח והסגיר נראים ככה?
- צילום. למעט פרק ה״Oner״ שבו הבחירה לבצע וואן שוט (צילום שכולו מבוצע בטייק אחד מהתחלה ועד הסוף ללא קאט) הגיונית מאוד – יש עדיין המון וואן שוטס. למה? איך אפשר לשחק סיטואציות כל כך מופרכות בוואן שוט?
- למה בעצם הסדרה הזו קיימת ועל איזה צורך היא באה לענות? (וזה נכון בתכלס עבור כל סדרה ;))
זהו. עד כאן שובי הקצרצר לבלוג.
Shahar Rodrig 