from consumer to enterprise

אחרי המון זמן שלא לחצתי על הכפתור של "צור חדש" – פתאום אני מגלה שיש פה שתי טיוטות שהתחלתי לכתוב ופשוט זנחתי סתם כך באמצע. כמה נחמד היה אם וורדפרס היו מזכירים לי אחת לשנה (לא צריך יותר!!) שיש לי טיוטות שדי השקעתי בהן ושאולי יבוא לי לפרסם.

ובכן, זה קצת מתקשר לנושא הפוסט שרציתי לכתוב. אני רואה את העולם במונחים של צרכנות קצה – תהליך שלא מתנהל ביעילות, פיצ'רים חדשים באפליקציות שאני משתמשת בהן, כל קניה בסופר או טיול עם הילד או סתם נסיעה ברכב היא מבחינתי כר פורה למחשבה על "איך היה אפשר לעשות את זה יותר טוב". כשבוחרים לעבוד בחברה שעוסקת במוצרי קונסיומר (B2C) ההזדהות היא אולי הרגש החזק ביותר שפועל אצלי. הרי אני מכירה את הלקוח/ה – *אני* הלקוחה.

ובכן, לאחרונה התחלתי קורס למנהלי מוצר (גם על זה יש לי הרבה מה לכתוב, אל תדאגו), והעליתי את הפער שבמעבר בין ניהול מוצרי קונסיומר בהם הדאטא והיוזר נגיש לך להבנה, לבין עולם האנטרפרייז, ארגוני העל, אליו עברתי. תגובתה הייתה: "יש לך המון אומץ לעשות מעבר מקונסיומר לאנטרפרייז." וזה גרם לי לחשוב. ובתכלס, עודד אותי לכתוב את הפוסט הזה אחרי תקופה לא קצרה בה לא כתבתי על מוצר.

בדיוק השבוע ציינתי שנה ב-Nucleai, חברה שמפתחת מוצר מורכב, מדעי, בעולם תוכן שאין לי בו רקע כמעט בכלל (ביולוגיה ו-AI). ה-Leap of faith שהם לקחו עליי – הוא באמת קצת משוגע. אבל אני לא מסכימה עם המנטורית בתכנית שקראה לזה אומץ, אני חושבת שמה שצריך להוביל בבחירת מקום עבודה הוא העניין, האמונה בצורך וביכולת לפתור אותו באמצעות מוצר טכנולוגי (או אחר, אני עדיין לא בעסקי ה-Physical Goods). ובאותו אופן, מקום העבודה יבחר במועמדת עם פוטנציאל, כזו שתביא ניסיון לאו דווקא מעולם התוכן הספציפי ותתרום אולי במובנים אחרים לחברה.

אני כן מסכימה שנתקלתי בחברה באתגרים שמעולם לא נתקלתי בהם בחברות הקודמות בהן עבדתי, מכמה סיבות: גודל החברה, רוח החברה ובמובנים רבים הנהלת החברה. בפעם הראשונה יצרתי שקפים למצגת משקיעים, הייתי אחראית על שדרוג האתר של החברה (שעובר עוד מתיחת פנים בימים אלו ממש, על ידי מישהי שאשכרה מבינה בזה ומביאה ניסיון מרקטינג), כתבתי הצעות לחוזים מול לקוחות עם מחזורי הכנסות של עשרות ביליוני דולרים (אומג אומג). האם עשיתי את זה הכי טוב שאפשר? בהחלט לא. האם למדתי מזה? המון. האם אני חושבת שצריך אומץ? לא יותר מאשר להתחיל בכל חברה חדשה אחרת, במיוחד כשצונחים ישר לתפקיד מוצר.

אז כמה lessons learned מהשנה הזו?
1. כמו תמיד, קנדריק אמר את זה הכי טוב:

2. תקשורת איז אוורית'ינג. בשנה הזו למדתי כמה תקשורת, כשהיא טובה, היא באמת עוגן משוגע בחברה בה את נמצאת. לא סתם אומרים שאנשים עוזבים מנהלים ולא מקומות עבודה.
3. למה הפסקתי לכתוב בוורדפרס? כי הממשק שלהם לשפות RTL נהיה קקה. אז וורדפרס – באמא שלכם, תתאפסו.