Locke / 2013

אורך הסרט שעה וחצי. זה פרט שולי לכאורה, פרט שיגרום לך להחליט האם לראות את הסרט לפני השינה או לחכות לזמן בו תהיה יותר עירני כי תירדם באמצע. אבל בסרט הזה, זה דווקא פרט חשוב מאוד. למען האמת, אייון לוק גיבור הסרט מציין אחת לרבע שעה (פלוס מינוס) כמה זמן עוד נשאר לנו עד שנוכל לדבר על הסרט בהשתאות.

אייון לוק (תום הארדי) הוא הדמות המצולמת היחידה בסרט. הסרט כולו מתרחש כשלוק בנסיעה מאתר הבניה בו הוא עובד ועד פאתי לונדון, מרחק שעה וחצי נסיעה. סצינת הפתיחה הזכירה לי מאוד את סצינת הפתיחה של ברון (הגרסא השבדית של “הגשר”); צילומי כבישים ובניינים בשעת לילה מוקדמת, תנועה סואנת בכבישים מהירים ופתאום סיפור אחד שמבליח מכל ההמון.

הסצינה הפותחת את הסרט היא עזיבתו של לוק את אתר הבניה בו הוא עובד. הוא מסיר את נעליו המלוכלכות, עוטף אותן בשקית וזורק אותן לרכב מהודר מדי בשביל עובד בניין מן המניין. נדמה שהוא ממהר לאנשהו אבל עד כה אין שום פרט שייחד את אייוון לוק מיתר הנהגים בכביש. בשיחה הראשונה שהוא מוציא מרכבו המהודר אנחנו כבר מתחילים להבין מה קורה – לוק הוא מנהל אתר בניה אשר עזב בחופזה את אתר הבניה יום טרם יציקת הבטון הגדולה ביותר באירופה. הסיבה: לא ידועה.

מספר שיחות טלפון יוצאות ונכנסות לאחר מכן – והתמונה כבר ברורה לחלוטין. יש כאן סיפור משפחתי שמתחיל ונגמר בנסיעה שאורכה שעה וחצי עבורנו, הצופים. הסיפור האמיתי, התחיל עוד בלידתו של לוק וימשך כנראה עד למותו, אבל את תמצית הסיפור – מצליח להעביר אדם אחד בתוך רכב אחד נוסע המוציא שיחות טלפון לבוס, למחליפו באתר הבניה, לאשתו, לילדיו ולעוד אישה שכורעת ללדת בלונדון.

ספוילר מתחיל: דווקא ליעדו הסופי לוק אינו מגיע במהלך הסרט. אנחנו רואים מהיכן הוא יצא, יודעים לאן הוא מתעתד להגיע, אבל לסצנת ההגעה אנחנו לא נחשפים. לדעתי זה לא במקרה; לוק יוצא מאתר הבניה כאדם שיש לו הכל: עבודה, אישה וילדים בבית שמחכים לו בחולצות קבוצת הכדורגל האהובה עליהם עם בירות ונקניקיות. העזיבה הזו, היא היא מוקד הסרט. ספוילר נגמר.

עזיבתו של לוק היא סצינת הפתיחה ומוקד הסרט לא בכדי. לוק, האדם שיש לו הכל, לא מחויב לעזוב את אתר הבניה; אבל אופיו הנוקשה, תחושת האחריות שלו (שיכולה להסביר כיצד הפך למנהל בניה וכיצד גם בהעדרו הוא ממשיך ומארגן את מועדי סגירת הכבישים, סוג הבטון ומכונות מקולקלות) מחייבת אותו לעשות את “הדבר הנכון” בעיניו. לוק הוא אדם שטעה פעם אחת, והוא לא ייתן לטעות הזו לרדוף אותו, גם במחיר כבד מאוד.

קל היה להרוס סרט כזה. שעה וחצי בתוך מכונית נוסעת, שחקן אחד, סיפור מוכר. אבל הבניה של הסיפור ושל הדמות יכולים בהחלט להכנס לסילבוס של לימודי קולנוע. אני חושבת על “ניצוד“, סרט אחר שעשה לי משהו בבטן וגרם להזדהות כל כך עמוקה עם גיבור שלא לגמרי ברור עד כמה הוא גיבור.

זה יום כיפור היום, ולוק גרם לי לחשוב על הקו הדק הזה שבין טעות יחידה לבין שרשרת האירועים שבאה בעקבותיה – זו שכבר אי אפשר להסתיר או להסביר; ולהבין – לפעמים סליחה לא מספיקה.

2 Comments

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s