A Week with Marilyn (2011)

לאחר שהתרשמתי מהמשחק המופלא של מישל וויליאמס בוואלס האחרון, התפתיתי לצפות בה כמרילין בסרט "השבוע שלי עם מרילין". כמו מרילין עצמה, לאורך כל הסרט עלתה בי התהיה על שום מה המהומה הרבה? (1) הסרט מתיימר להציג סיפור אמיתי שקרה (האמנם?) – רומן/משובת קיץ בין אחד מעוזרי ההפקה הצעירים לבין מרילין; סיפור יחסית בנאלי, לעוס וחסר […]

עוד

Mr. Nobody (2009)

OMFG. טוב, הסרט הזה נכנס בהחלט לרשימת האהובים עליי. לא ברור בכלל איך לא צפיתי בו עד היום. פסקול. צילומים. טלומריזציה. זמן. תודעה. זכרון. צ'ארלי קאופמן לא מעובד. שתי עיניים כחולות עד מאוד. הסרט הזה הוא אריזה מאוד לא מהוקצעת של הרבה דברים שטובים בקולנוע. יש בו אזכורים קטנים כגדולים לסרטים של קאופמן (המלך), למטריקס, […]

עוד

Garden State (2004)

זאק בראף הוא גאון. הוא מהגאונים המשוגעים האלה, שחושבים בקצב שלא יבייש יהודי טוב (אולם יבייש את הוריו של היהודי הטוב). פיסת הגאונות הראשונה של בראף הייתה Scrubs, שהעבירה לי על שמונת עונותיה סמסטר של טירוף חושים. זו סדרת הרופאים הראשונה שלא גרמה לי לרצות להיות רופאה, אלא פשוט גרמה לי לרצות לקום ולרקוד לצלילי אנסינק; ועל […]

עוד

The Edge of Heaven (2007)

וידוי כואב: עד לעשר הדקות האחרונות של הסרט, הייתי בטוחה שאני לא עומדת אפילו לכבד אותו בביקורת. Melodrama:  work (as a movie or play) characterized by extravagant theatricality and by the predominance of plot and physical action over characterization. מלבד מוזיקה מצוינת וצילומים מופלאים העלילה האליפטית של "בקצה גן עדן" נדמתה כנדושה, מלודרמטית, ומשחקת על אותם […]

עוד

500 Days of Summer (2009)

-"I just woke up one day and I knew" -"Knew what?" -"What I was never sure of with you" ## יש פתגם ברוסית שחברה פעם חלקה עמי, ועד היום הוא נותר חבוי בנבכי הזכרון הרגשי שלי – "אפשר להוציא מקל תקוע רק בעזרת מקל נוסף". איפשהו באמצע הסרט הזה, בערך ביום ה-420 למניין סאמר, תום […]

עוד

Some Day / Shemi Zarhin (2011)

עד שיום אחד / שמי זרחין (2011) הוצאת כתר אני חייבת להודות, כשקראתי את התקציר של הספר הזה חשבתי לעצמי שמדובר במגלומניה, נטו. מקונדו של שמי זרחין ממוקמת בטבריה. איזו בדיחה. אבל משום מה, עכשיו 2:00 בלילה ואני מבשלת לי אטריות ילדים מרוב געגוע. "עד שיום אחד" של שמי זרחין מספר את הסיפור של משפחה […]

עוד

Rear Window (1954)

Lately, every movie I watch is reeking of marriage conflicts. I don't know if it's my personal issues which make me prone to notice these things, or Hitchcock really was very opinionated when it comes to the disadvantages of married life. The movie begins with a panoramic display of the set – A man is sitting in his NY […]

עוד