אמנות וטכנולוגיה -טור #2

״עלה בידי״, ביטוי משונה שאפשר לקרוא בשני אופנים. השבוע הצלחתי לסיים איזו מטלה עם דדליין ב-קולומבוס – מגזין מוזיקה וחיפשתי תמונה של עלה שנשר לידו של אדם. נו, בדיחת אמאבא מפגרת, אתם יודעים. בימים כתיקונם, הייתי הולכת לגוגל סרצ׳ ומחפשת ‪“‬A leaf in someone‪’‬s hand‪”‬ ואז חשבתי לעצמי: רגע. למה שאני אעשה את זה. למה שלא אבקש מדאלי (DALL‪-‬E) או Stable Diffusion שיצייר לי את ביבי נתניהו מחזיק עלה ביד?

למרבה הפלא (או לא?) התמונות שהאלגוריתם החזיר לי היו די משונות, דומות-לא-דומות לביבי, או לעלה, או לדימוי הויזואלי שהיה לי. כעבור כמה ימים האזנתי לפרק של דורון ניר בגיקונמי עם אסף חנוכה. חנוכה אייר טורים לכלכליסט, כותב ספרי קומיקס וגם ראש החוג לאמנות חזותית בשנקר מאז 2020. השניים דיברו לא מעט על ״אובריזציה״ של אמנות בעולם החדש. אחת השאלות שעלו הייתה האם מלהיות יוצר קומיקס, חנוכה וחבריו למקצוע ייאלצו להמיר את כישורי האיור בכישורי תיאור מדוקדק ופואטי? האם יגיע יום בו דווקא אלו השולטים באמנות המילה הכתובה יצרו אמנות ויזואלית מוצלחת יותר ממאיירים?

כמובן שאינסטגרם הוזכרה בשיחה בתור הפלטפורמה שהנגישה את אמנות הצילום לכל אדם. או-אז חנוכה שאל שאלה יפה: מתי לאחרונה ראית צילום באינסטגרם שעשה לך משהו, שנשאר איתך. התשובה הכנה שלי היא שאף פעם. השבוע עלתה סדרת סטוריז מהממים של אבישג שאר-ישוב מנורבגיה, מנסיעה שמטרתה לצלם לווייתנים נדירים; הסטורי-טלינג נשאר איתי, אבל אני מצפה ממש לראות את תמונות הסטילז שודאי יהיו מרגשות הרבה יותר מסטורי של פתיתי שלג בחושך (לינק להיילייט).

כשדורון שואל את חנוכה מה יהיו השימושים הפרקטיים בלמידת מכונה – חנוכה כן מציין חלקים בתוך הקראפט של איור שיכולים להרוויח משימוש בAI. סוגים מסוימים של ציורים, ״התחלה של״, או דווקא חידוד ודיוק של צלליות או מעבר מ-2D ל-3D, מטלות בתוך עבודת האמן שדורשות דיוק ולוקחות הרבה זמן, אך הן לאו דווקא הלב הפועם של האמנות. הדוגמא שחנוכה נותן מאלפת: יש לכאורה את כל הכלים לאמן אנשים מן השורה לבצע ניתוחי מוח מורכבים. יש סרטונים, והכל ממוחשב. האם היית נותן/ת למנתח/ת מוח שכזה לבצע ניתוח בך או בקרובים לך?

רק מספר שבועות קצר לאחר השיחה המדוברת בגיקונומי, אסף חנוכה התארח ב-NEXT של קשת12. בפאנל עצמו, הציגו לאסף איורים שאלגוריתם בינה מלאכותית יצר ב״סגנון אסף חנוכה״. לפחות מהתגובה שלו, אני חושבת שגם הוא משוכנע שיש בבינה המלאכותית יותר מסתם כלי ל״התחלה של״ או ״גימורים״.

זה מחזיר אותי דווקא לביבי והעלה בידו ולשימושים ב-AI: האופן בו אני השתמשתי בדאלי הוא בכמעין מנוע חיפוש. כלומר במקום לפתוח גוגל, פתחתי שורת חיפוש. לא כזה שינה לי אם תהיה שם תמונה אמיתית של בנימין נתניהו עם עלה, איור שנוצר בידי בן/ת-אנוש או איור שנוצר על-ידי מכונות. ואכן, מסתמן ש-VCs כבר הופכים בשאלה האם ChatGPT יחליף את גוגל, המגזינים Fortune והניו-יורק טיימז פרסמו רק השבוע טורים בנושא. כמובן שגם פה הדעות נעות לכאן ולכאן – אמנם קצב הצמיחה המסחרר של ChatGPT ו-DALL‪-‬E מדהים ומטורף, וכך גם חלק מהתוצרים שלהם, אבל לגוגל יש את יתרון הפלטפורמה, כוח האדם שלה כולל חטיבות גדולות של למידת מכונה והיא משתמשת בהן באופן משלים למוצרים שלה. התפיסה של גוגל היא ש-AI הוא לא מוצר standalone אלא ששימושים מסוימים בו יכולים להעשיר יכולות קיימות.

לפני כמה חודשים התחלתי לכתוב לקולומבוס כתבה על השימוש ב-AI במוזיקה. יצאתי מנקודת מבט שבינה מלאכותית לא תחליף יוצרים, ושהמסר האפוקליפטי הוא רעש וצלצולים. ככל שהמשכתי לכתוב את הכתבה ולהעמיק באפליקציות הקיימות, התחלתי להשתכנע שיש דברים בגו. תהליך ההתפכחות היה דומה לזה של חנוכה, אני חושבת. וכמוהו, אני מאמינה שלא, בינה מלאכותית לא תחליף את הקראפט, את האמנות, את המדע, את הלב הפועם – אבל היא כן תהיה כלי *משמעותי* בעבודת היצירה, ביכולת לייצר יותר, בלדייק, בלהתרכז במסר במקום במדיום.

דוגמא לאחד המאמרים בנושא בהלתם של גוגל: https://www.independent.co.uk/tech/ai-chatbot-chatgpt-google-openai-b2237834.html

ונקודה אחרונה, Lior Neudorfer שלח לי את האתר הסופר מעניין הזה: https://www.riffusion.com/about שהופך טקסט למוזיקה, דרך ספקטוגרמות (תמונה המייצגת את הסאונד בשלושה צירים: ציר הX הוא הזמן, ציר הY הוא התדר, וחוזק הצבע הוא משרעת הצליל). כיף לשחק איתו, ואני תוהה מתי יוסיפו לו גם אלמנט של הרמוניות ווקאליות, מתה לכתוב את השיר האבוד וחסר המשמעות של טיילור סוויפט

נכון הייתם רוצים שאכתוב ש-ChatGPT כתב את הפוסט הזה? ובכן… עד הפעם הבאה