בהאזנה עשרים במספר, עדיין קשה לי להגיד מה בדיוק אני אוהבת באלבום הזה. יש שירים טובים יותר וטובים פחות, יש מוטיבים שדווקא קשה לי איתם, אפילו קצת החמצה יש באלבום הזה; אבל בביקורת אלבומים, השלם לאו דווקא שווה לסך חלקיו (דוגמא לכך הוא "שחרית" של שי צברי שבהחלט גדול מסך חלקיו, וכתבה עליו תום כשיצא).
אודה ואתוודה, בחרתי לכתוב על Other Lives במיוחד בשל העובדה שאלבום הבכורה שלהם עדיין נמצא על הנגן שלי, לא משנה לאן אלך וכמה שנים יעברו. שירים כמו Black Tables ו-E Minor הם מהשירים שתמיד יקחו אותי לשיטוט בזמנים מרגשים ומערסלים.
Tamer Animals, האלבום השני של Other Lives, דווקא לא פגש אותי באותו המקום בו היכה את כולם – כבר הבנתי שיש ל-Other Lives כח עצום, אפילו בהרכב הטריו המצומצם שלהם; הם מגיעים באלבום הבכורה שלהם למורכבויות ולגבהים שנדמה שרק אורקסטרה יכולה להגיע אליה, מתחילים הכי חזק שלהם ואז מגבירים. ב-Tamer Animals הם זנחו…
View original post 272 מילים נוספות
Shahar Rodrig 