לפני כמה שבועות התכנסו כל חברי צוות הספינה לישיבה אצלי בבית וכל אחד מאיתנו נדרש לחשוב מהן נקודות החוזקה שלו – איפה המוזיקה מרטיטה את תאי העצב בעוצמה כל כך רבה שהיא נשפכת מקצות האצבעות. "אצלי," עניתי, "זה בעיקר בהופעות". האינדינגב בשנתיים האחרונות היווה חגיגת כתיבה עבורי; איפשהו בקשר הבלתי אמצעי בינך לבין הבמה יש יותר אמת מאשר בינך לבין האזניות.
לא הייתי חושבת לפני שנתיים, כשעברתי ליפו, שיערכו אצלי הופעות סלון. למען האמת, לא הכרתי את הקונספט הזה עד ש"נקלעתי" בזכות אפרכסת לביתו של רועי פלד להופעה מופלאה של אלברט סופר. [עוצרת לרגע – ב-11/3 אלברט חוזר להופעת בית נוספת – תלכו!] כמה שבועות לאחר הופעת הבית הזו אצל רועי, קיבלתי הזדמנות לארח את גיטלה הנהדרת אצלי בסלון. לא אשקר – למרות שיצרנו איוונט, הזמנּו חברים וחברים לעבודה ותלינו שלטים דו-לשוניים בבניין – להופעות ביתיות מגיעים יחסית מעט אנשים, במיוחד כשחורף ולא פשוט לצאת מהבית אחרי 9 בערב…
View original post 231 מילים נוספות
Shahar Rodrig 